פסק-דין בתיק ת"א 3753-07

1. בפני  תביעה לתשלום הסך  של 154,874 ש"ח בגין עבודות חשמל שביצע התובע בעבור הנתבע.. התובע הינו חשמלאי מוסמך העוסק בביצוע עבודות חשמל במבני תעשיה ובבתים. הנתבע הינו מנהל פרויקטים. בשנת 2006 הזמין הנתבע מן התובע ביצוע עבודות חשמל  ב4 בתים באלפי מנשה. הצדדים חלוקים אודות סכום התמורה ואודות התשלומים ששולמו .

טענות התובע

2. לטענת התובע הוא הגיש לנתבע הצעת מחיר לביצוע עבודות החשמל לכל אחד מארבעת הבתים (כמפורט בסעיף 2 לכתב התביעה ובנספחים א'1 ב'1 ג'1 וד'1 לכתב התביעה). הנתבע חתם לטענתו על הצעות המחיר אלו. בנוסף לטענתו, הזמין הנתבע עבודות חשמל נוספות ב2 בתים מתוך הארבעה,  עבודות של חיבורי חשמל זמניים ובקורת לבתים, והנתבע התחייב לשלם לו 6,930 ש"ח בגין עבודות אלו (סעיף 4 לכתב התביעה).

3. ביצוע עבודות החשמל הסתיים בחודש מאי 2007.לאחר סיום העבודות שלח התובע לנתבע סיכום של העבודות שבוצעו בכל אחד מהבתים לרבות כמויות ומחיר סופי לתשלום (נספחים א,ב,ג,ד לכתב התביעה). בגין כלל העבודות היה על הנתבע לשלם סך של 169,202 ש"ח והוא שילם לתובע סך של 20,570 ש"ח בלבד (סעיפים 7-9 לכתב התביעה).

טענות הנתבע

4. לטענת הנתבע הוא הזמין עבודות חשמל בארבעה בתים באלפי מנשה ובנוסף הזמין עבודות חשמל בבית בישוב נירית.הנתבע מכחיש הזמנת עבודות חשמל נוספות כנטען על ידי התובע. עוד לטענתו הוסכם בין הצדדים כי הוא ישלם לתובע סך של 25,000 ש"ח לכל אחד מן הבתים עבור כלל עבודות החשמל. הנתבע מציין כי הוא אינו קורא עברית, והוא לא ידע שהתובע החתים אותו על הצעות מחיר כדי לבסס טענה חוזית כנגדו . עוד לטענתו הוא אינו חתום על החישובים האריתמטים שערך התובע וחישובים אלו אינם מחייבים אותו.

הנתבע מוסיף וטוען  כי התובע הפסיק את עבודתו ב1/5/07 ,לא סיים את עבודות החשמל ב-4 הבתים באלפי מנשה והבית בנירית ועבודתו בוצעה באופן חובבני ולא מקצועי,תוך שהתובע מסב לדיירים נזקים רבים.

הנתבע טוען כי הוא שילם לתובע סך של 161,000 ש"ח,  סכום העולה לאין ערוך על הסכום הראוי לעבודות שביצע התובע. לטענת הנתבע הוא שילם סכום זה ברובו במזומן,ללא קבלות או חשבוניות, אך הוא ערך רישום עצמאי באשר לתשלומים אלו.

התביעה שכנגד

5. הנתבע הגיש תביעה שכנגד במסגרתה עתר לחייב את התובע לשלם לו 46,500 ש"ח בגין תשלומים שונים ששולמו על ידו ועל ידי הדיירים לחשמלאי חלופי ולאנשי מקצוע אחרים אשר פעלו לסיום עבודות החשמל ותיקון הטעון תיקון. התובע מכחיש את הטענה כי ביצע את עבודות החשמל ברשלנות ואת הנזקים הנטענים.

ההסכם והטענה לאפסות המסמך

6. הנתבע  אינו מכחיש את חתימתו על הצעות המחיר שמסר לו התובע (נספחים א-1 , ב-1, ג-1, ד-1 לכתב התביעה). בהצעות מחיר אלו מפרט התובע את המחיר המוצע בגין כל פריט ופריט מעבודות החשמל. עם סיום ביצוע העבודות, ביום 31/5/07, שלח התובע מסמך נוסף (בגין כל בית בנפרד)  הנושא את הכותרת "הצעת מחיר" אך בפועל הינו סיכום של העבודות שבוצעו כאשר במסמך זה מפורטים הכמויות שבוצעו במכפלת המחיר שצויין בהצעת המחיר שעמדה בבסיס ההתקשרות ( נספחים נספחים א,ב,ג,ד לכתב התביעה). הנתבע טוען כי אותו סיכום מיום  31.5.07  אינו מחייב אותו שכן הוא לא חתם על מסמך זה.

שאלת חתימתו של הנתבע  על מסמך סיכום העבודות מיום 31/5/07 אינה מעלה ואינה  מורידה לעניין תוקפו, שכן על פי גרסת התובע מסמך זה רק מהווה את פרוט העבודות והכמויות שבוצעו על סמך הצעות המחיר אשר נחתמו על ידי הנתבע. על כן יש לברר האם נקשר בין הצדדים הסכם מחייב בעקבות הצעת המחיר החתומה.

8. הנתבע טוען בעניין זה כי הוא אינו יודע קרוא וכתוב ולא הבין את משמעות הצעת המחיר. עוד נטען על ידו כי הוסכם בין הצדדים כי התובע יקבל סך של 25,000 ש"ח בגין כל בית.

9. אני דוחה את הטענה כי להצעות המחיר אין תוקף מחייב; בדיון שהתקיים בבקשת רשות להתגונן שהגיש הנתבע העיד הנתבע כי הוא ידע שהוא חותם על הצעת מחיר (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 9/1/08) ועל כן הצעת המחיר לא נחתמה בעורמה או בכחש.

10. ככלל חתימה על חוזה מבטאת את הבנתו והסכמתו של החותם, והוא מוחזק כמי שמכיר את תוכנו; לפיכך, לא יישמע אדם בטענה, כי לא ידע על מה חתם ולא הבין את התנאים בהם התחייב (ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד (3) 591 (2000), סעיף 3 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין). קיימים חריגים לכלל זה, וזאת בהתקיים שני תנאים: ראשית, כי יסוד ההסכמה למסמך נעדר לחלוטין, כגון במקרה שהעסקה אותה נועד המסמך ליצור שונה באופן בסיסי מבחינת מהותה או מבחינת סוגה מהעסקה אשר החותם נתכוון אליה או במקרה בו נשלל לחלוטין רצונו של האדם; שנית, העדר רשלנות מצידו של הצד שהוטעה (ע"א 8163/05 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני  תק-על 2007(3) 1976 (2007), סעיף 30 לפסק דינה של כב' השופטת ארבל).

11. לרוב תדחה הטענה לאפסות המסמך בנימוק שאין זה ראוי לאפשר לאדם להשתחרר מהתחייבויותיו בעסקה שעל פניה נקשרה כדין, מה גם שלנוכח העילות הכלליות שבחוק החוזים, שעניינן פגמים ברצון (טעות, הטעייה, עושק וכפייה), אין צורך להיזקק לעילת האפסות (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559 (2000), סעיף 12 לפסק דינה של כב' השופטת דורנר).קבלת טענת אפסות מסמך תיעשה במקרים נדירים וקיצוניים בלבד המלווים, לרוב, ברפיון דעת, באי ידיעה מוחלטת של שפה, או במצוקה אחרת מצד החותם.

12.  העובדה כי אדם אינו יודע קרוא וכתוב אינה כשלעצמה מביאה לאפסות המסמך.אין מניעה לאדם המתקשה להבין את השפה בה כתוב המסמך לבקש תרגום המסמך בטרם יחתום עליו; משלא עשה כן ובחר לחתום מבלי שיבין את המסמך, הרי שנטל על עצמו את הסיכון בחתימה ולכן לא עומדת לו טענת "לא נעשה דבר". ר' לעניין זה אף רע"א 7755/07 מ.י.ג. (1996) נכסים והשקעות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2007(3) 4985 (2007); ת"א (מחוזי ת"א) 1450/01 דוידאשוילי מריה נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תק-מח 2007(4) 405 (2007).

"הדבר תלוי בנסיבות, ובעניין זה יש להתחשב בנתוניו האישיים של החותם. אם אכן לא ידע קרוא וכתוב (או שלא ידע את השפה בה נכתב המסמך) וסמך על מי שהקריא לו את המסמך, אפשר שיוכל לטעון כי "לא נעשה דבר", אם מי שהקריא לו את המסמך או שסיפר לו על תוכנו היטעה אותו, בצורה קיצונית, בדבר תוכן המסמך או מהות חתימתו".